לונה לאבגוד: המטפלת הרגשית הסודית שלנו

לונה לאבגוד שנראית מוזרה ותמהונית, אחת שצריכה עזרה ותמיכה ובטוח לא מי שתתמוך באחרים/ות, מתגלה כמלאה בחמלה ואהבה ויכולת טיפולית בהארי ובנו גם ברגעי האובדן והייאוש הקשים ביותר.
לונה באולם הגדול
איור: Raymon Mallari

והפעם בפינה של ענת (שומרת המפתחות), כמה מילים על יכולות הטיפול הרגשי של לונה לאבגוד.

זה נכון שלונה היא דמות משנית מאוד בספרי הארי פוטר, ואנחנו כמעט לא רואים את ההתנהלות היומיומית שלה. זה נכון גם שהיא מגיעה אלינו רק בספר החמישי, כשיש לנו כבר דעה מוצקה על עולם הקסמים. אבל דווקא בגלל כל אלה אפשר להיות בטוחים שרולינג חשבה מיליון פעם על כל מפגש שלנו עם לונה ועל כל משפט שהיא מוציאה מהפה, כך שהתמונה הכללית של 'מי היא לונה לאבגוד?' עומדת לנו מול העיניים.

ההתרשמות הראשונית של כולנו, הדמויות האחרות בספר וגם הקוראות והקוראים, היא שלונה לאבגוד היא מוזרה ותמהונית, אחת שצריכה עזרה ותמיכה ובטוח לא מי שתתמוך באחרים/ות.

דמות טיפולית ומקור נחמה

אחר כך, ככל שאנחנו לומדות להכיר אותה, התפיסה שלנו לגביה משתנה. כן, היא עדיין תמהונית ומוזרה, אבל באופן יוצא מן הכלל דווקא המוזרות שלה, השונות שלה, הן שמאפשרות לה להיות בעמדה הטיפולית, התומכת, האופטימית.

"היית לי מקור נחמה בל יתואר, במקום הנורא ההוא." אומר אוליבנדר ללונה כשהם נפרדים בספר השביעי, אחרי שניצלו מהכליאה באחוזת מאלפוי, וזה אכן נכון. רולינג פותחת לנו צוהר קטנטן לשותפות של לונה ואוליבנדר בתא הכלא שלהם במרתף האחוזה, כאשר השלישיה נתפסת ומגיעה לשם בעצמה. אבל בשלב הזה מספיקה לנו ההיכרות עם לונה כדי לדעת, לא סתם לדעת, להרגיש בגוף, כמה לונה באמת תמכה באדון אוליבנדר בתקופה הקשה הזאת.

יותר מזה, אחרי הביקור אצל קסנופיליוס, כדי להתמודד עם האימה שבגילוי מעצרה של לונה והדאגה העצומה אליה, השלישיה שואבת כוח מלונה עצמה: "היא כנראה מוחזקת באזקבאן, יש לשער" אמר רון. "אבל אם היא תשרוד שם, מי יודע… לא כולם שורדים…".

"היא תשרוד" אמר הארי. הוא לא יכול היה לשאת את המחשבה שלא. "היא קשוחה, לונה, הרבה יותר קשוחה ממה שנדמה. היא בטח מלמדת את האסירים שם על יתושטושים ונרגולים". (אוצרות המוות, עמ' 388, בתרגום גילי בר הלל כאן ובהמשך).

אחרי שניים וחצי ספרים של היכרות עם לונה, אנחנו יודעים/ות גם בלי להיות שם, שלונה לא רק תשרוד אלא גם תהווה מקור נחמה עבור הסובבים אותה, ועצם הידיעה הזאת כבר מהווה עבורנו ועבור השלישיה מקור נחמה בל יתואר.

לונה והפקפקן
איור: Oswaldo Olivas

תמיכה רגשית בהארי

לונה תומכת רגשית בהארי ברגעים שהלב ממאן להכיל את האימה והיגון והייאוש. כשהיא משוחחת איתו אחרי המוות של סיריוס, למשל, היא לא מכחישה את העצב או הקושי, אבל כן מצליחה להאיר נקודת מבט רעננה שהופכת את האבל לנסבל, לאפשרי.

דוגמא נוספת אפשר לראות ב"לחש העידוד" שהיא לוחשת לו באמצע הקרב על הוגוורטס. אנחנו נמצאים שם ברגע מחריד. פרד בדיוק נרצח מול העיניים שלנו, אבל העולם לא עמד מלכת והקרב ממשיך והם חייבים להגיע לוולדמורט כדי לגמור עם כל זה. השלישייה מגיעה ליער, הכל נהיה חשוך וקר, הסוהרסנים מסביבם ו"חוסר תקווה מקהה חושים" פושט בהארי. הוא פשוט לא יכול יותר. ואז לונה מגיעה:
"אתה יכול" אמרה לונה בעידוד, כאילו הם חזרו לחדר הנחיצות וכל זה לא היה אלא תרגול בשביל צבא דמבלדור. "אתה יכול, הארי… קדימה, תחשוב על משהו שמח…".
"משהו שמח?" הוא שאל, וקולו נשבר.
"כולנו עוד כאן," היא לחשה. "אנחנו עדיין נלחמים. קדימה, אתה מסוגל…".

(אוצרות המוות, עמ' 588).

אנחנו אוהבים לקרוא לזה "לחש עידוד" למרות שזה לא באמת קסם במובן הטכני כמו לחשי העידוד שהם לומדים בכיתה. אבל זה ה"קסם" של לונה, היכולת הזאת להעביר את הארי סוג של טיפול רגשי ברגעים הקשים ביותר בספר, והתוצאות של הטיפול מיידיות, הארי מצליח לזמן פטרונוס ולגרש את הסוהרסנים ב"מאמץ הכי גדול שאי פעם נדרש ממנו לשם כך".
התמיכה של לונה מגיעה בדיבור פשוט וכן ישירות אל הלב, והארי תמיד מרגיש הקלה אחרי ה"סשנים" האלו.

דמות משנה ולא משתנה

גם העובדה שהיא עצמה בכלל לא משתנה, ומה שמשתנה זה היחס האוהד שלנו כלפיה, מעיד על טיפול רגשי שהתנהל כהלכה, ומאפשר למטופל או המטופלת להתחבר למטפלת הרגשית שלהם ולהיות מושפעים מהתהליך הטיפולי.

ומה שמדהים זה שלונה באיזשהו מקום היא לא רק 'המטפלת הרגשית' של הארי או של אוליבנדר, אלא ממש המטפלת הרגשית שלנו, הקוראים/ות. זה הכוח שלה ובעצם זה הכוח של רולינג, להעביר אותנו מסע ריפוי רגשי דרך שורות הסיפור.

זה פשוט נפלא שבדיאלוגים המדוייקים, במחוות התמהוניות, בכנות המביכה לפעמים, בתיאור של האופטימיות חסרת התקנה, רולינג בונה עבור הארי ועבורנו דמות מלאה בחמלה ואהבה שתטפל בנו ותתמוך בנו בכל רגעי האובדן והייאוש הקשים ביותר.
ואני שואלת את עצמי, איך זה שהיא לא מוינה להפלפאף? אני חושבת שלפעמים בהוגוורטס הם מזדרזים במיון…

שיח כישוף

כאן ניתן להתייחס ולהגיב לגופו של המאמר.
לשאול, להרחיב, או לחלוק. אנחנו אוהבי שיח ונשמח להתייחס באם נוכל להעשיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סוד הקסם
סוד הקסם

הישארו מעודכנים

עידכונים, תכנים חדשים ועוד הפתעות פוטריסטיות מעניינות

תוכן עניינים

הכי מעניין

הכל מעניין, אבל הנה כמה מאמרים שמוגלגים אוהבים במיוחד

איור: Joe Kemp
הקשר המרגש בין דראקו מאלפוי לדובי שרולינג מסתירה בין השורות. על שרביט העוזרד וליבת החד קרן שבוחר את הקוסם.
איור: Jenny Dolfen
בין דמבלדור שמרגיע את הארי בפתיחת הספר השישי ש"אין סיבה לחשוש (…) כי אתה איתי", לבין דמבלדור של "אני לא דואג, הארי, (…) אני איתך." לקראת הסיום, נוצרת הקבלה מרגשת כחלק ממהלך כיאסטי מבריק בין הפרקים.
איור: Jenny Dolfen
מדוע ג'יי. קיי. רולינג מצטטת בספר השביעי מתוך הברית החדשה ומה הקשר העמוק אל ההורקרוקסים של וולדמורט?

הצטרפו לינשופייה של סוד הקסם

בואו והירשמו לקבלת עידכונים חמים, תכנים איכותיים על הארי פוטר ועוד הפתעות פוטריסטיות מעניינות.
גלילה למעלה
רוצה לדבר?

ניתן להשאיר לנו פניה בטופס שכאן ונחזור עם תשובה בהקדם

איך אפשר לחזור אליך?

ניתן לחזור אחורה לבדוק את תוכן הפניה, או לסיים ולשלוח

אימייל:
sodhakesem.hp@gmail.com
טלפון: 052-8313317
זמינים גם ב:
פייסבוק או אינסטגרם

איזה יופי שהצטרפת לינשופייה
של סוד הקסם
🦉
ינשוף יישלח לביתך בקרוב.

*כדאי לבדוק גם את תיבת קידומי מכירות
או ספאם (מוגלגים, שיהיו בריאים…)