המסעות של הארי אל השאול

הארי ואורפאוס נאחזים באוויר

כשהארי פוגש לראשונה את אמו האהובה הניצבת מאחוריו בראי של ינפתא, הוא מותח את ידו לאחור אך חש רק את האוויר מאחוריו: "הוא הביט שוב אל תוך הראי. אשה שעמדה ממש מאחורי בבואתו חייכה אליו ונופפה לו בידה.  [הוא מתח את ידו וחש את האוויר מאחוריו.] לו  באמת היא היתה שם, הוא היה נוגע בה, מפני שבבואותיהם היו כל כך קרובות, אבל הוא הרגיש רק אוויר – היא וכל האחרים היו קיימים רק בתוך הראי." (אבן החכמים, הראי של ינפתא, עמ' , 215, תרגום גילי בר הלל. התוספת בסוגריים המרובעים בתרגום ישיר מהמקור באנגלית- שורה שנשמטה משום מה בתרגום) .

ביאטריס גרובס (Beatrice Groves) כתבה על ההדהוד היפה בין התיאור של הארי ששולח זרועו לאחור לעבר אמו ואוחז רק באוויר לבין הסיפור המיתולוגי על אורפאוס האומלל שיצא להשיב את אורידיקה מהשאול.

אובידיוס בספרו 'מטמורפוזות' מתאר כיצד אורפאוס, ששכנע את האלים לאפשר לו לרדת לשאול ולהשיב את אורידיקה אהובתו שמתה מהכשת הנחש, מקבל את אישורו של האדס לבקשתו ובתנאי שלא יסובב את מבטו לאחור להתבונן באורידיקה עד שיעלו על פני הארץ. אורפאוס המוכשר מנגן בנבל ומרדים את קרברוס הכלב התלת ראשי של הדס שמונע מעבר אל השאול וממנו בחזרה. אך ברגע האחרון אורפאוס לא מצליח להתאפק:

"הם טיפסו בנתיב המשופע, במקומות של דממה מוחלטת,  בדרך תלולה,  מעורפלת וקודרת, עטופים באפלה. וכעת הם היו בקרבת שולי הארץ העליונה, כשהוא, פוחד שהיא עלולה להכזיב אותו, להוט להביט בה, הפנה [אורפאוס] לאחור את עיניו הכמהות; ומייד היא החליקה ונשמטה אל המעמקים. הוא מתח את זרועותיו, משתוקק לתפוס בה או להרגיש בחיבוק שלה, אבל, האומלל, לא תפס כלום פרט לאוויר." (אובידיוס: מטמורפוזות , ספר 10, שורות 53-59. תרגום מהנוסח האנגלי)

התיאור ב'הארי פוטר':
"He reached out a hand(…) but he felt only air"
(PS, chapter 12, 153, Bloomsbury)
מזכיר עד מאד את התיאור של אובידיוס:
"He stretched out his arms, (…) but, unhappy one, he clasped nothing but the yielding air."
((Ovid, Metamorphoses. Book 10)

כמו אורפאוס, גם הארי ירד אל מתחת לאדמה, לאחר שיגבר על פלאפי התלת-ראשי שהאגריד קיבל מבחור יווני, תוך שהוא מרדים אותו בנגינה בדומה לאורפאוס. גרובס מקשרת גם את שיקוי השכחה שסנייפ רוקח להם בשיעור ביום שבו הארי נכנס דרך דלת הסתרים לנהר השכחה (לתה) שזרם בשאול. אמנם הארי לא יוצא בספר הראשון להצלת אהובתו מן המוות, אבל הוא בהחלט נמצא בסכנת מוות, במפגש עם קווריל-דמורט שמשמר בגופו את וולדמורט שאמור להיות מת ומנסה לחזור לגופו דרך אבן החכמים. הארי פוגש את הראי של ינפתא מתחת לאדמה אך הפעם אינו מתפתה 'להחזיר' את אהוביו המתים ומצליח להתגבר על האגו ולראות את עצמו לוקח את האבן כדי למנוע נפילתה בידי וולדמורט.

תבנית המפגש של הארי עם יקיריו המתים בעולם התחתון

המיתוס של אורפאוס ואורידיקה כמו שב ומהדהד בוריאציות שונות גם בהמשך הסדרה. גרובס עצמה מעירה שב'חדר הסודות' הארי שוב יירד מתחת לאדמה לחלץ את אהובתו העתידית רגע לפני מותה הסופי מידי טום רידל. (Groves, Beatrice. Literary Allusion in Harry Potter. Routledge. 2017. p-36). גם בספר השני נפגוש בסיום ייצורים יווניים מיתולוגיים – הבסיליסק עוף החול שנקשר למוות וחזרה לחיים.

בספר השלישי נעזר בהיפוגריף המיתולוגי שהוא מחלץ כדי להציל את סיריוס בלק סנדקו. הארי יורד למטה ליער האסור למפגש עם סכנת מוות ומעל מאה סוהרסנים סביבו. הוא מגלה כמיהה ממכרת לשמוע את קול אמו וכמו להתאחד עמה ולשקוע אך נחלץ בצורה פלאית כשמציל את עצמו ברגע האחרון במעין מפגש עם אבא שלו דרך פטרונוס האייל. הוא מוצא את אביו בתוכו, כמו שדמבלדור מסביר בסיום הספר: "אביך חי בתוכך, הארי, ומתגלה לפניך בצורה הברורה ביותר כשאתה זקוק לעזרתו. אחרת, איך היית יכול לייצר את הפטרונוס המסוים הזה? קרניים שב לדהור אתמול בלילה." (האסיר מאזקבאן, שוב דואר ינשופים, עמ' 434-435)

.

ב'גביע האש', הארי פוגש את 'העולם התחתון' במעמקי האגם במשימה השנייה בטורניר עם בני הים המיתולגיים (לאחר שחמק מייצור מיתולוגי במשימה הראשונה – הדרקונית) . גם במעמקי האגם עליו לחלץ את מי שנלקחו ולפי השיר לא יחזרו אם יאחר את המועד. וכמובן בסיום הטורניר, לאחר מפגש עם ייצור מיתולוגי יווני נוסף – הספינקס החידתית. הארי מועבר לבית הקברות למפגש עם וולדמורט ואוכלי המוות. שוב הוא פוגש את ההד של הוריו המתים ב'פריורי אינקנטטם' ואת המוסיקה של עוף החול, ואלו מסייעים לו להיחלץ מהמוות ולהשיב עמו את גופתו של סדריק.

בספר החמישי, כמו בשלישי (בהתאם למבנה הכיאסטי), הארי יוצא שוב למשימת הצלה של סיריוס על גבו של ייצור מיתולוגי – התסטראל שגם מקושר עמוקות למוות. הוא יורד עמוק מתחת לפני האדמה למשרד הקסמים ומחלקת המסתורין והמוות והמתים נוכחים בפרגוד המתנופף. דמבלדור ועוף החול מצילים אותו מוולדמורט אך סיריוס נפל לבלי שוב אל מעבר לקשת. הארי חווה באופן ישיר וחד את האבדן ואת מגבלות היכולת שלו למנוע את המוות של אהוביו.

בספר השישי, הארי נכנס אל המערה מתחת לים ופוגש בגופות מתים שהונפשו במצוות וולדמורט. החיז"לים – Inferi -משמעותם 'העולם התחתון' בלטינית ורומזים כנראה אל ה'Di inferi' – ישויות שקשורות לעולם התחתון ולמוות במיתולוגיה הרומאית. החיז"לים כמעט וגוררים אותו לטבוע עמם באגם. דמבלדור מציל אותו ובעצמו חווה מפגש שכולל בני משפחה מתים אהובים בסיוטי השיקוי בקערת ההורקרוקס (המזוייף) באגם. הארי מצליח להציל את דמבלדור שירד עמו אל ממלכת המוות של וולדמורט, רק כדי לחזות בו מת אל מול עיניו במגדל האסטרונומיה.

בספר השביעי מופיעים כמה מסעות אל ה- Underworld. דרך 'המעשיה של 'קריצ'ר' נגלה שוולדמורט עצמו לקח את הגמדון לאגם במערה והתכוון להשאיר אותו למות שם אך נכשל ואילו קריצ'ר חזר למקום ונאלץ להשאיר שם את רגולוס אדונו שאהב למות מידי החיזל"ים. הארי מצליח במסע אל מתחת לאדמה, במעבר של דרקון באמצעות 'מוסיקה' מקרקשת וחווה סכנת מוות בחילוץ הספל-הורקרוקס. בהמשך הוא מגיע 'למטה' למכתש גודריק אל בית הקברות ו'מפגש' עם הוריו המתים עם 'בתחולדה' בגשוט והנחשית-הורקרקוס וולדמורט עצמו. הוא נחלץ בקושי. בהמשך ואחרי ששמע את 'המעשיה של הנסיך', הארי יורד למטה בטירה אל מעמקי היער האסור לקראת מותו המתוכנן. הוא פוגש את הוריו את לופין וסיריוס המתים האהובים דרך השימוש ב'אבן האוב' אך אינו מעוניין להחזירם אלא להצטרף אליהם לאחר שישלים את המשימה מול וולדמורט. זו אותה האבן של קדמוס פברל שניסה לשווא להחזיר את אהובתו מן המוות אך נכשל והצטרף אליה אל מעבר לפרגוד.

ככל שמתעמקים בספרי הארי פוטר, נראה כאילו בכל ספר מחדש רולינג חוזרת לוריאציות נוספות של התבנית הבסיסית המיתולוגית. התבנית נסתרת מהעין גם בקריאות חוזרות. ג'ון גריינג'ר (John Granger) היה הראשון שהבחין בתבנית הירידה לעולם התחתון ותיאור פיגורטיבי של מוות ותחייה של הארי בכל אחד משבעת הספרים וגרובס ביססה כאמור את הקשר לאורפאוס של אובידיוס ולחזרה על התבנית בספר השני. הארי כמו מבצע 'טייק' מחודש על הסיפור של אורפאוס בכל פעם מחדש ורולינג מעמיקה את העיסוק בתמות של המוות והאובדן, האהבה והבחירה. התבנית המיתולוגית (וגם הנוצרית כפי שהראינו במאמרים אחרים) מדגישה את הדמות של הארי כגיבור שמצליח להתגבר על האגו שלו למען טובת הכלל, למען הצלת אחרים והיבטים שחורגים אל מעבר לטובתו האישית. הארי שבוחר באופן מוסרי , באומץ ואחריות ומתוך אהבה. גיבור שפועל ממקום אנושי כל כך של התמודדות מורכבת עם אובדן.

עוד על מסעות הארי לשאול ועל אלו שלא נשארו בחיים בסיומם בפוסט: 'מסעות הארי אל השאול – אלו שנותרו מאחור'