והפעם ב'שומרת המפתחות', לכבוד יום האשה הבינלאומי (8.3), כמה מילים על הרמיוני גריינג'ר – דמות נשית מעוררת השראה, חכמה, טובה ואמיצה, שהארי (וגם אנחנו) פשוט לא יכול בלעדיה!!!
אני לא חושבת שיש ויכוח שהרמיוני גריינג'ר היא מבריקה ויש לה יכולות קסם בלתי רגילות; היא מצליחה לרקוח שיקוי פולימיצי כבר בשנתה השנייה בהוגוורטס; בשנתה החמישית היא עושה לחש פרוטאוס על המטבעות של צ"ד; בגיל 17 היא משנה את הזכרונות של הוריה ומכשפת את ארנק הפייטים הקטן שלה כדי שיכיל בתוכו כמות ציוד כיאה למכולה גדולה (ואז מחביאה אותו בגרב😳). ואלו כמובן רק דוגמאות אחדות מתוך רשימה אינסופית של גאונות.
ערכים ומעשים
אבל הגְּדוּלָה של הרמיוני , לדעתי, לא עוצרת ביכולות הפנומנליות האלה, אלא נובעת דווקא מתכונות האופי שלה, מהערכים שבהם היא מאמינה, מהמעשים והיוזמות הבלתי-פוסקים שלה ומהמטרות שהיא שואפת להשיג.
מספיק להסתכל על הספר החמישי כדי לראות כמה הנערה הזאת אמיצה, ואיך היא רותמת את הכוחות הטבעיים שלה (חוכמה, קריאה, זכרון) כדי להתנגד לאמברידג' ולהיאבק בה.
היא מקימה את צ"ד כולל גיוס המשתתפים, ארגון המפגש בראש החזיר, יצירת רשימה שיש עליה כישוף נגד הלשנה ויצירת מטבעות מכושפים. היא מארגנת את הראיון של הארי עם ריטה סקיטר בפקפקן (אחרי ששנה קודם היא הצליחה "לנצח" את ריטה ובכך סיפקה לנו תחושה נפלאה שהצדק נעשה!). בשיעור של אמברידג היא שואלת על מטרות השיעור ובשיעור שלאחר מכן – היא כבר קראה את כל הספר וזוכרת בעל פה וגם מביעה את דעתה עליו.
הרמיוני תמיד נמצאת כמה צעדים לפני כולם וכולן בחשיבה ועשייה כדי להקים התנגדות ולקדם החלטות. היא לא רק מתעצבנת ומתלוננת, אלא מעלה רעיונות ומבצעת אותם על הצד הטוב ביותר. משיקוי הפולימיצי, דרך ההתנגדות לאמברידג' ועד לתכנון וארגון כל מה שצריך למסע השמדת ההורקרוקסים (כולל השגת הספרים עליהם) – היא עושה!!! היא מקדמת!!!
(איך לעזאזל הארי היה יוצא לחפש הורקרוקסים בלי כל הפעולות שנקטה הרמיוני מראש??? מה בדיוק הוא חשב לעצמו כשהוא אמר לה ולרון שהם לא חייבים לבוא איתו???).
תמיד שם בשביל הארי
בריאיון מ-2014 אומרת רולינג על הרמיוני:
"הרמיוני היתה זו שנשארה צמודה להארי כל הדרך במשך החלק האחרון. (…) הרמיוני תמיד שם בשביל הארי. (…) בגלל שזה המסע של הרמיוני כמו שזה המסע של הארי בסופו של דבר. (…) כן, ההקרבה שלה היתה עצומה, לגמרי. מעשה מחושב מאד של אומץ. זה לא מעשה בלהט הרגע של גילוי אומץ כשאת מונעת מרגשות, זו בחירה מכוונת ושקולה." (Wonderland magazine. 02/2014)
זאת הרמיוני – נאמנה, חברה טובה, אקטיביסטית בנשמה, ערכית ואמיצה.
ואל לנו ליפול לגלגול העיניים המסורתי נוכח פעילותה באלרג"ה – ההתפכחות שלה עם גמדוני הבית בספר הרביעי' וניסיונותיה החוזרים לתקן את המצב הם חלק מהמסע שלה לבניית עולם טוב יותר. זהו מסע שאולי בחלקו מתבטא בפעולות לא מותאמות ואפילו קצת מגוחכות, אבל חשוב לראות את הלב הרחב, האוהב, הרגיש והסופר סופר סופר מוסרי שעומד מאחורי הפעולות האלה.
הרמיוני והסופר-אגו
ניתן לקרוא את ספרי הארי פוטר כך שהשלישייה, הארי, רון והרמיוני, מהווים יחד את המודל הסטרוקטורלי של הנפש לפי פרויד (איד, אגו, סופר אגו). הרמיוני היא, כמובן, הסופר אגו. חוש הצדק שלה מפותח מאוד והיא פשוט לא יכולה לסבול עוולות למיניהן, כמו למשל הדרך בה מתייחסיםות קוסמים וקוסמות לגמדוני הבית, או כתיבתה המרושעת של ריטה סקיטר בספר הרביעי. הרמיוני, כמו הארי, ניחנה בעליונות מוסרית יוצאת דופן. שניהם פועלים מהלב ומתוך אמונה כנה ואמיתית שכך נכון, אבל אני חושבת שאצל הרמיוני העליונות המוסרית הזו עולה מדרגה.
אני אנסה להדגים:
באוצרות המוות בכיכר גרימולד הארי מצווה על קריצ'ר לספר לו את הסיפור על הקמע. הוא לא מתייחס אליו כמו שקוסמים וקוסמות מתייחסיםות בדרך כלל לגמדוני בית, בהתנשאות וחוסר איכפתיות. אולי אפילו הארי מתייחס אל קריצ'ר קצת יותר מדי כשווה לו ודומה לו, כאשר לקראת הסוף הוא אומר לגמדון, שהוא לא מבין איך קריצ'ר ככה הסגיר את סיריוס לאוכלי המוות, אחרי מה שוולדמורט עשה לקריצ'ר עצמו ולרגולוס אהובו.
וכאן, בנאום יוצא מן הכלל, מתגלה הרמיוני במלוא יכולותיה ה"סופר-אגויים": "הארי, קריצ'ר לא חושב בצורה כזאת (…) הוא עֶבֶד. גמדוני בית רגילים ליחס רע, אפילו אכזרי; מה שוולדמורט עשה לקריצ'ר לא רחוק כל כך מהיחס הרגיל. מה לגמדון כמו קריצ'ר ולמלחמות הקוסמים? הוא נאמן למי שמגלה כלפיו חמלה, כמו שכנראה עשתה גברת בלק, וכמו שבוודאי עשה רגולוס, ועל כן הוא שירת אותם ברצון וסיגל את האמונות שלהם. אני יודעת מה אתה מתכוון להגיד (…), שרגולוס שינה את דעתו… אבל לא נראה שהוא הסביר את זה לקריצ'ר, נכון? ואני חושבת שאני יודעת למה. למען בטחון המשפחה של רגולוס ולמען בטחונו של קריצ'ר, היה עדיף שימשיכו להפגין נאמנות לטוהר הדם. (…) סיריוס התייחס זוועה אל קריצ'ר, הארי, ואתה לא צריך לעשות פרצוף כזה, אתה יודע שזה נכון. קריצ'ר חי פה לבד המון זמן לפני שסיריוס חזר לכאן, והוא בטח היה מורעב לקצת חיבה. אני בטוחה ש'עלמתילי קיסי' ו'עלמתילי בלה' היו פשוט מקסימות אל קריצ'ר כשהוא צץ אצלן, אז הוא עשה להן טובה וסיפר להן כל מה שהן רצו לדעת". (אוצרות המוות, סיפורו של קריצ'ר, 185-186, תרגום גילי בר הלל כאן ובהמשך)
הארי מתוך אופיו הטבעי מכבד גמדונים ומתנהג אליהם באהדה, אבל הוא כל כך כועס על קריצ'ר על חלקו במוות של סיריוס, ולכן הרמיוני נדרשת כאן כדי לעשות משהו שהיא ממש ממש טובה בו: סנכרון אינפורמציות – אינפורמציה עובדתית על טבעם של גמדוני הבית, אינפורמציה ערכית על זכויות הגמדונים ואינפורמציה רגשית על מה מרגיש ייצור כשאוהבים אותו או כשלא אוהבים אותו. מתוך זה היכולת שלה לחבר הכל ולהבין מה ההשלכות, ואז גם להסביר להארי, ולגשר אצלו על הפער בין האבל הבלתי נתפס על סיריוס לבין הפעולה הראויה שהוא עושה מהבטן, וכמובן היחס המכבד שלו לגמדונים בדרך כלל.
אגב, תוך כדי זה היא גם לא מפחדת להעמיד את הארי במקום לגבי היחס של סיריוס לקריצ'ר. סיריוס לא היה מלאך מושלם. הוא שילם על היחס שלו או יותר נכון חוסר היחס שלו לגמדון. והרמיוני מבינה את זה!
הרמיוני מסיימת את הנאום המרתק הזה בקביעה חברתית חשובה מאוד: "אמרתי כל הזמן שהקוסמים עוד ישלמו על היחס שלהם כלפי גמדוני בית. טוב, וולדמורט אכן שילם… וכך גם סיריוס."
הרמיוני האקטיביסטית, הפמיניסטית, החכמה, האמיצה, טובת הלב, בעצם אומרת להארי ולנו שהגיע הזמן שנזכור שיש השפעה אדירה לכל מעשה שאנחנו עושיםות ולכל מילה שאנחנו אומריםות. היא בעצם מזכירה לנו שהאישי הוא פוליטי, ושנשים לב איך אנחנו מתנהליםות בעולם הזה.
דמות נשית מרכזית
תודה לך רולינג שכתבת לנו דמות נשית כל כך חשובה ומשמעותית (וגם אם יש כאלה שחושביםות שהארי פוטר הוא סתם עוד ספר שכתוב בתבנית השמרנית של "גיבור בן עם שני חברים בן ובת שמחווירים לידו", זה לא נורא, כי ההשפעה של הרמיוני עלינו הקוראיםות היא הרבה מעבר לזה, והכתיבה החתרנית שלך משפיעה ומשנה גם את מי שלא רואה אותה. אולי אני אפילו אכתוב על זה פוסט מתישהו 🤔).
איור: Jenny Dolfen
