תפריט

על הגובלינים בספרי הארי פוטר והטענות לאנטישמיות

האם יש ממש בטענות על אנטישמיות בתיאור הגובלינים של רולינג או בהשוואתם לדימוי היהודי הסטריאוטיפי?
גובלין בנקאי בסרטי הארי פוטר
גובלין-בנקאי ב*סרטי *הארי פוטר: pixabay

בשנים האחרונות נשמעו טענות תמוהות כאילו הגובלינים בהארי פוטר מייצגים תיאור אנטישמי של היהודים וכביכול אנטישמיות סמויה של היוצרת. אם נתמצת את ההאשמות, מושמעת הטענה שהגובלינים, שבסרטים (!) הוצגו כבעלי אף ארוך, משמשים בספרים כבנקאים תאבי בצע מרושעים שזכויותיהם הוגבלו, ומייצגים או מסמלים את היהודים ומכאן כביכול ביטוי לאנטישמיות בכתיבה של רולינג.

האנלוגיות בין הגובלינים ליהודים בהקשר אנטישמי שטחיות ומנותקות מהקשר ומהיצירה עצמה, אך יש לא מעט אתרים ומגיבים שחוזרים על אותם טיעונים, שאינם נכונים אפילו ברמת העובדות בעלילה, ובוודאי מפספסים את רוח היצירה. הגובלינים של רולינג הרי לא חמדנים בפועל וגם לא מוצגים ככאלה.

תפיסת היצרן במרכז

מה שמודגש לאורך הסדרה זה דווקא זכויותיהם כיצרנים של האוצרות; האומן – חרש המתכות – אשר מייצר את החרב, המטבע, הנזר או השריון הוא שעומד במרכז. אפילו כל מטבע בודד מסומן במספר סידורי מיוחד של הגובלין המסויים שייצר אותו, כמו שהרמיוני מסבירה כשהיא משתמשת במספרים האלו לתזמן את הפגישות של צבא דמבלדור (מסדר עוף החול, האריה והנחש, עמ' ,411, תרגום: גילי בר הלל) .

בנקאים שמזהירים מחמדנות ותאוות הבצע

הגובלינים בהארי פוטר דווקא מזהירים מפני חמדנות. בכניסה הראשונה לעולם הקסמים, דרך סמטת דיאגון, הארי מוצא מעל בנק גרינגוטס אזהרה חרוטה שנפתחת במשפט: 'Enter, stranger, but take heed / Of what awaits the sin of greed' (PS, chapter 5, Bloomsbury). ובתרגום חופשי: "היכנס, זר, אך שים לב / מה מצפה עבור חטא החמדנות ותאוות הבצע".

מהכתובת על הבנק עולה שהגובלינים לא מסתפקים רק בהרתעת הגנבים (של האוצרות שהם רק השומרים שלהם) אלא גם מזהירים אותנו ישירות מפני חטא החמדנות. אלו הייצורים הראשונים בסדרה שמזהירים את הקוסמים (והקוראים/ות) מפני תאוות הבצע והכתובת על הבנק היא הכנה לנושא מרכזי בספרים לגבי חמדנות ואוצרות (למשל המשפט על המצבה של אמו ואחותו של דמבלדור שרולינג רואה בו כמעט תמצית וסיכום של הארי פוטר: כי במקום אשר אוצרכם בו, שם יהיה גם לבבכם) .

אוצרות או הורקרוקסים
איור: Joe Kemp

גובלין, איש זאב וקוסם מפרשים את תפיסתם של הגובלינים


המוטיב של הגובלינים דווקא כסולדים מתאוות בצע וזהב חוזר לאורך הסדרה ובהדגשה בספר השביעי. למשל כשגריפהוק מביע בוז ושאט נפש לכך שישלמו לו בזהב על החרב. הגובלין מוכן לבסוף לעזור להארי לפרוץ לכספת בגרינגוטס, למרות האזהרה החרוטה בכניסה (שאותה הוא מדקלם שוב יחד עם הארי). נכונותו המפתיעה לעזור נובעת משום ש"אם יש קוסם שלגביו הייתי מאמין שלא הרווח האישי מניע אותו (…) זה אתה, הארי פוטר." (אוצרות המוות, יצרן השרביטים, 441-444). אם הארי היה פועל ממניעים של חמדנות, גריפהוק לא היה עוזר לו. את החרב גריפהוק מבקש כתמורה לעזרה לאחר שהשתכנע קודם לעזור להארי לאור האיכויות שלו כמי שלא מונע מתוך חמדנות.


באותה שיחה עם הגובלין בבקתת הצדפים, מדגיש גריפהוק שוב את החשיבות של היוצר והחפץ שהוא יצר מעל הכל, ומסרב אפילו לדבר על תוכן הכספות :"זה נגד העקרונות שלנו, לדבר על הסודות של גרינגוטס. אנחנו מופקדים שם על אוצרות בל יתוארו. יש לנו מחוייבות לחפצים שהושמו תחת שמירתנו, ואשר לעיתים קרובות כל כך ייצרנו אנו במו אצבעותינו."(אוצרות המוות, יצרן השרביטים, עמ' 445).


ביל וויזלי משמש עבורינו כמומחה לגובלינים ומסביר להארי בשביעי כי "לפי תפיסת הגובלינים, בעליו ואדונו האמיתי של כל חפץ הוא היוצר, לא הקונה. מכאן שבעיני הגובלינים, כל חפץ מתוצרת הגובלינים שייך להם בזכות". אחיו של רון מדגיש שהקיצוניים מביניהם מאמינים שגם חפץ שקוסם שילם עליו, בעצם אמור לחזור במותו אל הגובלינים כיצרנים: "המנהג שלנו, לשמור אצלנו חפצים מתוצרת הגובלינים ולהעביר אותם מיד ליד ללא תשלום נוסף, הוא מבחינתם סוג של גזלה." (אוצרות המוות, בקתת הצדפים, עמ' 470-471). רולינג מתעקשת להדגיש את זכויות-היוצרים ואת הערך האומנותי של האוצר בעיני הגובלינים, ולא את המסחר הפשוט והנחות.

רמוס לופין מבטא גם הוא את הרעיון לפיו לא הזהב ואוצרות חומריים מפתים את הגובלינים. לופין חושש שהגובלינים יבחרו צד ויצטרפו לוולדמורט: "אני חושב שזה תלוי במה שמציעים להם, (…) ואני לא מדבר על זהב; אם יציעו להם זכויות שאנחנו מונעים מהם כבר מאות שנים, הם יתפתו." (מסדר עוף החול, מסדר עוף החול, עמ' 95-96). אפשר לראות שגם החיבורים והבחינות של פרופסור בינס מתייחסים אל הגובלינים בהקשר למאבק שנוגע לזכויות ולשליטה ואף פעם לא בהקשר בצע וחמדנות.

הגובלינים מבטאים תפיסה מעניינת שכנראה מעסיקה את הסופרת ביחס לבעלות וביחס לקשר בין היצרן או הפועל המייצר, לבין המוצר וזכויות השימוש והבעלות עליו. גם הויכוח על החרב של גריפינדור מהווה דוגמה בולטת לכך, ומבליט את הפער בין התפיסות השונות של הקוסמים והגובלינים לגבי הבעלות האמיתית והקשר בין האומן ליצירתו.


הסופרת על תפיסת הגובלינים ועל היותם כוח פוליטי פעיל

ב-2015 הרחיבה ג'יי. קיי. רולינג באתר 'פוטרמור' על הפער בתפיסות בין הגובלינים לקוסמים:

"מעסיק אותי מה קורה כשאמונות תרבותיות מתנגשות. בספרי הארי פוטר, המיליטנטים ביותר מבין הגובלינים יחשיבו את כל החפצים שיוצרו על ידי גובלינים כשייכים להם בזכות ובצדק, למרות שחפץ מסויים נעשה וניתן לקוסם למשך ימי חייו – עבור תשלום של זהב. קוסמים ומכשפות, כמו מוגלגים, מאמינים שלאחר שבוצע תשלום, החפץ שייך להם ולצאצאיהם או יורשיהם – לנצח. יש כאן התנגשות של ערכים ללא פתרון, משום שכל צד מחזיק בתפיסה שונה לגבי מה ראוי וצודק. לכן זה מעמיד את הארי בדילמה מוסרית קשה, כשגריפהוק דורש את החרב כתשלום על שירותיו בספר השביעי."
(The Sword of Gryffindor . Pottermore).

שליט הגובלינים מתואר על ידי רולינג באותו מאמר שוב במונחי יצרנות ואמנות ולא חמדנות: "רגנוק הראשון, הטוב ביותר מבין חרשי המתכות הגובלינים, ולכן הוא המלך (בתרבות הגובלינית, השליט לא עובד פחות מהאחרים, אלא במומחיות רבה יותר)"(שם). אפשר להנגיד זאת למשל למשל, אל ה'גרוג' – שליט הענקים שעולה לשלטון באמצעות גודל וכוח פיזי, אלימות, אכזריות ותאוות בצע, ויושב בחוסר מעש, בזמן שהענקים האחרים משרתים אותו ומביאים לו מתנות.


ביאטריס גרובס (מרצה לספרות באוניברסיטת אוקספורד ופרשנית מובילה של יצירותיה של רולינג) חשפה לפני כמה שנים קטעים שלא פורסמו מראיון שנערך עם רולינג אחרי הספר החמישי. רולינג רמזה שם על חשיבות סיפורם של הגובלינים עבורה: "מעולם לא סיפרתי באמת את סיפורם של הגובלינים. זה רק כמו מבעבע מתחת לפני השטח. בגלל שאני רואה בהם, למעשה, סוג של כוח פוליטי פעיל."( Groves, Beatrice. The Sword Until Recently Known as Rowling’s Goblin Problem?, MUGGLENET. 19/3/19).

גרובס מראה שהדגש של היצירה של רולינג הוא על הגובלינים כבעלי מלאכה (craftsmen): "גובלינים אינם בנקאים במובן המודרני: הם שומרים על אוצר ולא מלווים בריבית. הם בנקאים בגלל שהם חרשי מתכות. (…) האֻמָּנוּת של אוניות הזהב וגאוותם של הגובלינים ליצור אותם, רומזת שהסטטוס של גובלינים כבנקאים הגיע בעקבות כישוריהם כמעבדי מתכת ולא להפך. (…) בסיום הסדרה, ברור שהגובלינים מעמידים בספק הנחות קפיטליסטיות במקום לגלם ולבטא אותן. נראה שיש עדות די מוצקה לכך שמערכת הערכים של הגובלינים בהארי פוטר מהווה אתגר פוליטי למבנה הכוח הקפיטליסטי בעולם הקוסמים." (Groves, Beatrice. The Sword Until Recently Known as Gryffindor’s, MUGGLENET. 20/3/19)

גרובס, שלצד ההתמחות ביצירתה של רולינג (מומלץ ביותר ספרה: Literary Allusion in Harry Potter ), פרסמה בעבר גם ספר שהתייחס לאנטישמיות במאה ה- 16, מתנגדת אף היא לניסיונות להקביל את הגובלינים למיתוס האנטישמי לפיו קיים קשר מהותי בין היהודים לקפיטליזם. הגובלינים, לדברי גרובס, אמנם בנקאים אבל מבטאים דווקא תפיסה אנטי-קפיטליסטית, עם אנלוגיות לתפיסה כמעט מרקסיסטית ביחס לייצור ולבעלות.

סיכום וביקורת הביקורת

נכון שאפשר להבין צופים של הסרטים שחיברו את הבנקאים עם האף המחודד שמוצגים כגזע נפרד מהקוסמים לדימוי הסטריאוטיפי היהודי (למרות, כאמור, שבספרים הגובלינים לא קשורים לדימוי היהודי והורחקו גם מתאוות הבצע והחמדנות). היו אפילו צופים חרוצים שמצאו לכאורה 'אקדח מעשן' בסרטים כשהבחינו לרגע בצורה שמזכירה מגן דוד על רצפת אולם הכניסה בגרינגוטס (למעשה הסרט צולם בבניין Australia House בלונדון ששייך לשגרירות האוסטרלית ועל רצפתו כוכב בעל שישה קודקודים שסימל את 'כוכב חבר העמים' שמופיע גם בדגל האוסטרלי ושונה עם השנים לכוכב המוכר עם שבעה קודקודים. הסבר כאן: The Gringotts Goblins and accusations of anti-Semitism).

אך כשבוחנים את הגובלינים בספרים של רולינג, וגם בראיונות מוקדמים ובתוספות באתר הרשמי, קשה להבין כיצד קוראים רציניים אמורים להתרשם מטיעונים ברוח 'אבל בסרטים הם בנקאים עם אף אורך ומחודד'. אפילו הדימוי הויזואלי עם האף ששב ומופיע בטענות מופרך. לא רק שבספרים (למיטב ידיעתנו) אין כלל אזכור של מראה האף של גובלין כלשהו, אלא שמובן כי גם אם היה לגובלינים אף מחודד הרי מכאן ועד אנטישמיות ביצירה או של היוצרת -המרחק רב מאד.

אם לסכם, הביקורות בתקשורת מייצרות את הקשר השלילי ליהודים מתוך התיאור החיצוני של *הסרטים* (שהופקו אגב ע"י תאגיד קולנוע שהקימו ארבעה אחים יהודים ילידי פולין), כמעט תמיד בלי להביא ציטוט כלשהו מהטקסט, ותוך אמירות מוטעות, כאילו הגובלינים בספרים תאבי בצע וחמדנים, למרות שקל להראות איך פעם אחר פעם הקוסמים והמוגלגים הם אלה שחוטאים בתאוות בצע ולא הגובלינים. מובן מאליו, שגם אם הגובלינים אכן היו מתוארים בספרים כבנקאים תאבי בצע וארוכי אף – הרי שיש הקשר ומשמעות ליצירה כולה, והדימוי של היהודים בהקשר שלילי פשוט לא רלבנטי כאן.

קשה להבין את המאמצים לחפש בספרי הארי פוטר אנטישמיות. יצירה שמדגישה התנגדות לגזענות בעלילתה הגלויה וגם במהותה הסמלית. ספרי הארי פוטר מעלים על נס במובהק את ההתנגדות למשטר המדכא, ומציגים אנלוגיות ברורות וחיוביות למאבק בתפיסות עולם גזעניות והיוצרת בעצמה התבטאה בחריפות נגד אנטישמיות.

טוב יהיה אם רולינג תרחיב בהמשך יצירתה את סיפורם של הגובלינים שלדבריה לא סופר במלואו בתור "כוח פוליטי פעיל בעולם הקוסמים". ובינתיים, נותר מרחב רב לפרשנויות מסקרנות של ה'מעשייה' הגובלינית המשולבת בספרי הארי פוטר – לא נראה שאנטישמיות היא אחת מהן.

שיח כישוף

כאן ניתן להתייחס ולהגיב לגופו של המאמר.
לשאול, להרחיב, או לחלוק. אנחנו אוהבי שיח ונשמח להתייחס באם נוכל להעשיר.

4 מחשבות על “על הגובלינים בספרי הארי פוטר והטענות לאנטישמיות”

  1. אני חושבת שהבעיה היא בכך שהיהודים ניכסו לעצמם את הסטיגמה של תאווה לכסף = אף גדול = יהודי כשבעצם,
    האף הגדול והארוך = תאווה לכסף והוא הודבק ליהודים במעשה אנטישמי שהאשים אותם בתאווה לכסף ומכאן שיש להם אך גדול כשברור שלא לכל היהודים יש אף גדול.. 😕

    למען האמת, אי אפשר לקרוא את הספר השביעי ולא להרגיש שזו אינטרפרטציה של מלחמת העולם השנייה כמו שהייטלר רדף את היהודים כך וולדמורט רודף את הקוסמים בני מוגלגים וזה אם כבר ממש לא אנטישמיות אלא ההפך .!!!

    1. מסכים איתך שהשביעי ובכלל הסדרה היא באופן לא ממש סמוי מאבק והתנגדות לגזענות וחוסר סובלנות ולכן לחפש במאמץ סימנים לאנטישמיות נראה תמוה וקלוש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמנון הלל
אמנון הלל
מורה לספרות ומרצה על ספרי הארי פוטר

הישארו מעודכנים

עידכונים, תכנים חדשים ועוד הפתעות פוטריסטיות מעניינות

תוכן עניינים

הכי מעניין

הכל מעניין, אבל הנה כמה מאמרים שמוגלגים אוהבים במיוחד

איור: Jenny Dolfen
מדוע ג'יי. קיי. רולינג מצטטת בספר השביעי מתוך הברית החדשה ומה הקשר העמוק אל ההורקרוקסים של וולדמורט?
איור: Jenny Dolfen
המונח היווני 'קטאבסיס' משמש לתיאור הירידה של הגיבור המיתולוגי אל העולם התחתון. הגיבור אמנם נשאר בחיים, אך מישהו לרוב משלם את המחיר ו'מוקרב' בנסיגה אל השאול. ומה לגבי ספרי הארי פוטר?
איור: Joe Kemp
הקשר המרגש בין דראקו מאלפוי לדובי שרולינג מסתירה בין השורות. על שרביט העוזרד וליבת החד קרן שבוחר את הקוסם.

הצטרפו לינשופייה של סוד הקסם

בואו והירשמו לקבלת עידכונים חמים, תכנים איכותיים על הארי פוטר ועוד הפתעות פוטריסטיות מעניינות.
גלילה למעלה
רוצה לדבר?

ניתן להשאיר לנו פניה בטופס שכאן ונחזור עם תשובה בהקדם

איך אפשר לחזור אליך?

ניתן לחזור אחורה לבדוק את תוכן הפניה, או לסיים ולשלוח

אימייל:
sodhakesem.hp@gmail.com
טלפון: 052-8313317
זמינים גם ב:
פייסבוק או אינסטגרם

איזה יופי שהצטרפת לינשופייה
של סוד הקסם
🦉
ינשוף יישלח לביתך בקרוב.

*כדאי לבדוק גם את תיבת קידומי מכירות
או ספאם (מוגלגים, שיהיו בריאים…)